קיימת עדיפות ראשונית לטיפול בחלק הרגשי.
· דעו כי חוקי הרגש שונים מחוקי השכל.
· אל תראו את הילד כגורם מאיים ואת עצמכם כמסכנים הזקוקים לעזרה אלא להפך – התלמיד זקוק לעזרה ואתם כאן כדי לעזור לו.
· התמקדו והשקיעו בהקשבה יותר מבדיבור.
· הימנעו מדיבור תוקפני ואל תבטלו את דבריו של הילד.
· כבדו, חייכו, דברו בטון רך, פנו אל הילד בשמו הפרטי, הניחו יד על כתפו וכו'.
· חלוקת התפקידים צריכה להיות ברורה – המבוגר קובע את הכללים ואינו נגרר אחר הילד.
· השקיעו מחשבה והתבוננות כדי לאהוב את התלמיד באמת.
· את הצלחת התלמיד ראו כאתגר.
· התעניינו בתלמיד ובעולמו, התקשרו אליו כשהוא אינו חש בטוב, הזמינו אותו לביתכם וכו'.
· תנו אמון בתלמיד וביכולתו. הביעו זאת במתן תפקידים ומשימות.
· תנו ביטוי במלל ובאופן מעשי לצדדים החזקים של התלמיד ולהצלחות שלו – הן אלו מתחום הלימוד הן אלו שאינן מתחום הלימוד
· הרבו במשובים חיוביים ובחיזוקי
· דאגו בכל מחיר שהתלמיד יצליח, אף אם זה נעשה באופן מלאכותי.
· הבחינו בין אמצעים למטרות.
· זכרו שלא באנו לפתור בעיות אלא לצמצם בעיות
· האמינו שבעזרת השם תצמח תועלת מהעזרה שאתם נותנים לילד.
בהצלחה!